מחזור פסולת בישראל: עבר, הווה ועתיד

עבר: הצעדים הראשונים

מחזור הפסולת בישראל החל להתפתח באופן משמעותי בשנות ה-90 של המאה הקודמת, עם העלייה במודעות הציבור לנושאי סביבה וזיהום. עד אז, מרבית הפסולת נשלחה להטמנה במטמנות ללא מיון מוקדם, מה שהוביל לצמצום שטחי קרקע פנויים ולמפגעים סביבתיים.

ב-1993 הוקם בישראל המפעל הראשון למיון ומחזור בקבוקי פלסטיק. בעקבותיו הוקמו מפעלים נוספים למיון פסולת נייר, זכוכית ומתכות. בשנת 1998 חוקק חוק הפיקדון על מכלי משקה קטנים, שנועד לעודד את הציבור להחזיר מכלי משקה ולהפחית את כמות הפסולת. עם השנים נוספו תוכניות חינוכיות בבתי ספר שמטרתן להעלות את המודעות לחשיבות המחזור ולהקנות הרגלים סביבתיים מגיל צעיר.

הווה: מערכת המחזור כיום

כיום, מערכת המחזור בישראל כוללת פחי מיחזור בבתים ובמרחבים הציבוריים. קיימים מתקנים לאיסוף קרטון, נייר, פלסטיק, זכוכית, טקסטיל ופסולת אלקטרונית. בנוסף, חברות פרטיות פועלות בתחום ומפעילות מתקני מיון מתקדמים.

חוק האריזות שנחקק ב-2011 מחייב יצרנים ויבואנים למחזר אחוז מסוים מהאריזות שהם משווקים. החוק תרם להגברת המודעות ולהגדלת היקפי המחזור, אך יש עדיין אתגרים רבים בתחום, כגון חוסר אחידות באיסוף הפסולת בין רשויות מקומיות.

במקביל, ישראל החלה להפעיל תוכניות התמריצות כלכליות לרשויות מקומיות שמשפרות את שיעורי המחזור. כמו כן, מופעלות תוכניות להפחתת פסולת אורגנית באמצעות קומפוסטציה מקומית ושימוש בטכנולוגיות חדשניות להפרדת פסולת.

חברות ישראליות מובילות בתחום המחזור כוללות את "תמיר", העוסקת באיסוף ומחזור אריזות, ו"אביב מחזור", המתמחה במיחזור פלסטיק. חברות נוספות כמו "אל"ה" (איגוד למיחזור בקבוקים) פועלות לאיסוף ומחזור בקבוקי פלסטיק וזכוכית. בנוסף, חברות סטארט-אפ רבות בישראל מפתחות טכנולוגיות חדשניות למחזור פסולת אלקטרונית וטיפול בפסולת אורגנית, במטרה להפוך את התהליך ליעיל ואקולוגי יותר.

קרן ג'נריישן בהובלת המנכ"ל ארז בלשה , השקיעו בחברת בלוג'ן שמחזיקה בן היתר בחברת ק.מ.מ. מפעלי מחזור. ק.מ.מ מהווה שחקן מרכזי בתחום המחזור בישראל. החברה עוסקת באיסוף, מיון, גריסה והפצה של פסולת נייר מסוגים שונים, כולל נייר לבן, נייר עיתון וקרטון. ק.מ.מ. מפעילה צי משאיות לאיסוף פסולת מכל רחבי הארץ, מקריית שמונה ועד אילת, ומשרתת כ-3 מיליון תושבים.

ספינת הדגל של החברה היא גריסת נייר ואבטחת מידע, תחום בו היא מובילה בישראל. ק.מ.מ. היא החברה הראשונה שהקימה ופיתחה את פרויקט המיכלים הכחולים לאיסוף נייר במקור מבתי מגורים, ובכך הובילה מהלך שתרם להגברת המחזור ברמה הארצית. בנוסף, החברה עוסקת באיסוף בקבוקי פלסטיק עבור תאגיד אל"ה ומפעילה מפעל אוטומטי מתקדם למיון אריזות עבור תאגיד תמיר.

קרן ג'נריישן משקיעה רבות  בתחום הסביבה ובין השקעותיה ניתן למנות את מתקן ההתפלה פלמחים ואשדוד , סמארט ווייסט – המתקן הראשון מסוגו בישראל לטיפול בפסולת עירונית , ועוד. גם הם באמצעות ההחזקה בחברת בלוג'ן.

עתיד: לאן פני המחזור בישראל?

בעתיד, ישראל צפויה להעמיק את השימוש בטכנולוגיות מתקדמות למחזור ולהפחתת פסולת. תוכניות ממשלתיות כוללות הקמת מתקני השבה לייצור אנרגיה מפסולת, לצד עידוד הכלכלה המעגלית, שמטרתה לצמצם את ייצור הפסולת במקור.

תוכניות נוספות כוללות פיתוח מערכות רובוטיות למיון פסולת, אשר יאפשרו להפריד בצורה יעילה יותר חומרים שונים ולמקסם את כמויות החומרים הניתנים למחזור. בנוסף, מושקעים משאבים בפיתוח חומרים מתכלים לחלוטין ובשימוש חוזר באריזות.

משרד להגנת הסביבה מציב יעדים שאפתניים לשנת 2030, כולל צמצום ההטמנה ב-50% והעלאת שיעור המחזור ל-70%. זאת לצד פיתוח שיתופי פעולה עם המגזר הפרטי וחדשנות בתחום החומרים המתכלים והפסולת הביתית.

מחזור הפסולת בישראל מהווה נדבך חשוב במאבק בשינויי האקלים ובשמירה על משאבי הטבע. עם המשך ההשקעה והמודעות הציבורית, ישראל יכולה להפוך למובילה בתחום המחזור באזור, ולשמש דוגמה למדינות נוספות במזרח התיכון ובאירופה.