בית המשפט המחוזי בב"ש קיבל את עמדת הפרקליטות והרשיע את פבלו אדריאן, שניסה לחטוף קטינה באפרידר, בכל העבירות שיוחסו לו בכתב האישום של נסיון חטיפה ותקיפת קטין הגורמת חבלה של ממש.
על פי כתב האישום, בו הודה הנאשם, בשעת ערב מאוחרת, כאשר קטינה בת 12 ואחיה בן ה-3 חזרו לעבר ביתם באשקלון מהפארק הסמוך, ניגש לעברם הנאשם, אשר באותה עת עטה מסיכת קורונה שחורה והרכיב משקפיים, וברגע שהקטינה הושיטה ידה לאחוז בשער ביתה, תפס הנאשם את הקטינה מאחור, בידו האחת סתם את פיה ובידו השנייה אחז בבטנה והחל לגרור אותה לכיוון הפארק החשוך.
הילדה, בתושייה רבה, נאבקה בנאשם בכך שבעטה בו, משכה ודחפה כדי להשתחרר מאחיזתו, כאשר בכל אותה עת המשיכה לאחוז בידו של אחיה הקטן. בזכות תושייתה של הקטינה, הנאשם לא הצליח להשלים את זממו.
הנאשם הודה בעובדות כתב האישום, אך טען כי הן אינן מבססות את עבירת נסיון החטיפה בה הואשם. כמו כן, טען הנאשם כי לא רצה לחטוף את הקטינה ולכן יש להרשיעו רק בעבירת התקיפה.
בית המשפט המחוזי דחה את כל טענותיו של הנאשם, לרבות טענת הגנה מן הצדק, זאת רק על סמך טיעונים משפטיים, שהוצגו ע"י עו"ד ערן צרויה מפרקליטות מחוז דרום, מבלי להעיד עדים, וציין כך: "כדי לקבל את טענת הנאשם בעניין זה, היה על הנאשם להראות שבמקרים שבהם התגבשה מסכת עובדתית דומה לשלו…המאשימה נוהגת שלא להעמיד לדין בעבירה של חטיפה או נסיון חטיפה. היינו, שבמקרים שבהם אדם מבוגר מרים קטינה שאינו מכיר ממקום הימצאה, סוגר את פיה, אוחז בה בחוזקה, מתעלם מזעקותיה, הולך עימה לכוון אחר וממשיך לנסות ולעשות כן גם לאחר שזו נאבקת בו, המאשימה לא נוהגת להגיש כתב אישום בעבירת חטיפה או נסיון חטיפה. דא עקא, שבעניינו הנאשם לא הציג ולו מקרה אחד שבו הייתה מסכת עובדתית דומה שבה המאשימה נהגה אחרת, ולכן דין טענתו להידחות".
דיון טיעונים לעונש נקבע ליום 12.7.22.
